בטח כולנו שמענו לפחות פעם אחת את המילים WEB 1.0 – WEB 2.0 – WEB 3.0,אז מה זה בעצם?
במהלך השנים האחרונות, הובעה יותר ויותר הדעה כי המודל הנוכחי של האינטרנט מיושן ויש לתקן אותו – תאגידים אוספים בתאווה נתוני משתמשים, מצנזרים ויודעים יותר על משתמשים מאשר על קרוביהם.
משפיענים ומנהיגים בתעשייה מציעים את הרעיונות שלהם לעיצוב Web 3.0 ומדברים על איך להפוך את האינטרנט לטוב ובטוח יותר.
במאמר זה נסתכל על ההיסטוריה של התפתחות האינטרנט, נדגיש את המאפיינים הייחודיים של כל תקופה וננתח מה צפוי לנו בעתיד הקרוב.
חשוב לציין שהגרסאות של האינטרנט התפתחו עם הזמן, בהדרגה. לא היה מעבר היסטורי ברור מ-Web 1.0 ל-Web 2.0.
סביר להניח שגם האנושות לא תוכל לעבור מיד ל-Web 3.0.
הרשת התפתחה, אתרים החלו להוסיף פיצ'רים חדשים, האינטרנט הגיע למושגים חדשים, והמשתמשים שמו לב שהם כבר משתמשים בתשתית אחרת לגמרי.
בשלב זה הם תיארו את רעיונות העידן החדש, וכן סיכמו את תוצאות העבר.
WEB 1.0
עצם ההגדרה של Web 1.0 נכנסה לשימוש באופן מוזר, לאחר הופעתה של Web 2.0. ההשוואה הראתה שהאינטרנט הפך לשונה לגמרי והצליח להדגיש את התכונות וההבדלים של הגרסה הקודמת. כל השלב של האיטרציה הראשונה של הרשת נמשך מ-1991 עד 2004. ניתן לתאר את Web 1.0 בביטוי אחד – לקריאה בלבד (READONLY). זה גם מסביר את המושגים הבסיסיים. משתמשים יכלו רק להציג דפים ולקיים אינטראקציה עם תוכן. האינטרנט עדיין לא פיתח הזדמנויות למשתמשים להשתתף ביצירת תוכן, הם צרכו רק את מה שהופיע במשאבי האינטרנט. ללא הרשאות, עוקבים ורישום.
נתוני האתר אוחסנו בשרתים במערכות קבצים והונפקו בצורה שבה הם היו. תכונה זו אילצה מנהלי אתרים, בעת הוספת דפים חדשים, לעצב מחדש את אלה שכבר היו קיימים כדי להוסיף קישורים.
כמו כן, לא כל אתר נתמך על ידי כל הדפדפנים, ומנהלי אתרים פרסמו תגים עם סמלי לוגו של אותם דפדפני אינטרנט שעבדו כהלכה עם המשאב.
עיצוב האתר גם היה רחוק מאוד מהמגוון והאינטראקטיביות הנוכחיים.
אתרים רבים הזניחו סימון HTML ונתנו למשתמשים טקסט "גולמי". סגנונות CSS לא היו פופולריים בקרב מפתחים.
הדפים נשלטו על ידי צבעים עזים ומרקמי חומר המחקים עץ, אבן או מתכת. בשביל הדינמיות הוצבו באתרים אנימציות GIF, שלפחות חיו איכשהו את התוכן.
לסיכום, דגשים ומאפיינים העיקריים של אינטרנט Web 1.0:
- השלב נמשך מ-1991 עד 2004
- אתרים לקריאה בלבד
- חוסר אינטראקטיביות ואוטומציה
- השתתפות מינימלית של משתמשים ביצירת תוכן
- עיצוב פרימיטיבי
- מנהלי אתרים מפרסמים תוכן, ומשתמשים קוראים.
WEB 2.0
בשנת 2005, המוציא לאור האמריקאי ופעיל התוכנה החופשית טים אוריילי פרסם את What Is Web 2.0.
בחומר ציין אוריילי שיותר ויותר אתרים מתחילים להופיע ברשת, מאוחדים על ידי רעיונות ועיקרון אחד.
במאמר, המו"ל הפריד בבירור בין Web 1.0 ל-Web 2.0 והתווה את וקטור הפיתוח. בעזרת מאמר זה עדיין מוגדרים עקרונות המפתח של רשת "הדור החדש".
מאמינים ש-Web 2.0 החל בשנת 2004 ונמשך עד היום. תאגידים גדולים ומשתמשים מעורבים הם הראשונים שהשתלטו על הרשת והחלו לבנות אימפריות מקוונות.
Web 2.0 עצמו עובד על העיקרון – של Read / Write Web (קריאה / כתיבה באינטרנט).
האינטרנט קיבל הרשאה ליצור חשבון כמעט בכל אתר. משתמשים החלו להשאיר מרצונם את הנתונים שלהם ולהסכים לאיסוף הנתונים בתמורה לנוחות וליכולת להשתמש במשאבים.
חברות, לעומת זאת, הצליחו להרוויח על נתונים על ידי מכירתם למשרדי פרסום.
כמו כן, חלקן פתחו משלהן, מה שעזר לרכז לחלוטין את הרווחים בידיהן.
תכונות חברתיות הופיעו ב-Web 2.0: יותר ויותר משאבים מאפשרים למשתמשים לתקשר זה עם זה, להחליף הודעות ולבצע שיחות. ניתן לייחס התאמה אישית גם לסוציאליזציה: משתמשים יכולים לעצב פרופילים משלהם בצורה מיוחדת, להוסיף תמונות ורשומות לדפים, לפרסם סרטונים ומאמרים. משתמשים מפרסמים חומרים ומקבלים תגובות ודירוגים ממשתמשים אחרים בצורה של לייקים ותגובות. כדאי גם לציין שאתרים החלו להכניס מערכות דירוג – קארמה או מוניטין.
השינוי בין WEB 1.0 -ל WEB 2.0
שינויים באים לידי ביטוי בעיצוב. המראה של אתרים הפך נעים יותר, צורות מעוגלות החלו לנצח, צבעים פשוטים, שנבחרו היטב, מעצבים החלו לשים לב לא רק למראה, אלא גם לנוחות. אתרי אינטרנט הפכו לפשוטים יותר, אך אינפורמטיביים לא פחות. אנימציות מתוחכמות הגיעו, ועידן ה-GIF נעלם. למרות זאת, מומחים מציינים שכאשר לכל אחד הייתה הזדמנות ליצור אתרים, התבניות הגיעו לעולם וזה הוביל למונוטוניות. באופן כללי, יש לציין ש-Web 2.0 נשלטת על ידי דפוסים שהורגים את האינדיבידואליות והמקוריות של אתרים. הטיפוגרפיה נכנסה לשימוש: הטקסט באתרים החל להתבלט ככל שהוא חשוב. הופיעו כותרות, כותרות משנה, גופנים שונים, קו תחתון והדגשה. ואתרים הפכו לסתגלניים: את אותו פורטל אינטרנט ניתן לפתוח גם בשולחן העבודה וגם בסמארטפון.
פיתוח אתרים הפך למורכב יותר בהשוואה ל-Web 1.0. לנוחיות המשתמשים, הופיעו שירותי אינטרנט, ונתונים החלו להיות משודרים בפורמטים של JSON או XML. רוב הפעולות עברו לשרתים של חברות, והמשתמשים כבר לא צריכים לדאוג לעדכון נתונים וכוח מחשוב. AJAX (Asynchronous JavaScript ו-XML) אפשרו לדפים לא להיטען מחדש בכל פעם, אלא לטעון באופן אסינכרוני רק את הנתונים שהמשתמש צריך.
עידן האינטרנט של ה-Web 2.0 "נשלט" על ידי אלגוריתמים ממליצים. האינטרס של התאגידים הוא לשמור על תשומת הלב של המשתמש בפלטפורמה, ולכן חברות נוטות להמליץ למשתמש על התוכן שהאדם יהיה סקרן לגביו. אלגוריתמים לוקחים בחשבון גורמים רבים ופועלים כמעט בכל מקום, מרשתות חברתיות ועד לשוק. לכן, אם שני משתמשים יפתחו למשל את העמוד הראשי של יוטיוב, אז התוכן בו יהיה שונה בתכלית. עיקרון זה מראה הבדל נוסף בין Web 2.0 ל"גרסה" הראשונה של האינטרנט, כאשר אלפי משתמשים צפו באותו עמוד.
לסיכום, Web 2.0 שונה מ-Web 1.0 בדרכים הבאות:
- משתמשים יכולים להשתתף בעצמם בחיי האינטרנט ולמלא אותו בתוכן
- תאגידים גדולים הפכו למעצבי טרנדים ויוזמי שינוי
- נתוני משתמשים הפכו ל"מצרך" עבור מפרסמים, ניתן לתאר את Web 2.0 בביטוי "העידן של פרסום ממוקד וחוסר פרטיות"
- הפונקציות החברתיות של האינטרנט התפתחו והפכו לחלק מחיי המשתמשים
- למשתמשים אין שליטה על הנתונים שלהם ותאגידים יכולים להסיר תוכן בלתי הולם
- המידע עדיין מאוחסן בשרתים בודדים ומופק לפי דרישה.'
WEB 3.0
אינטרנט 3.0 מתגבש ממש עכשיו בזמן שאתה קורא מאמר זה.
הוא למעשה שלב חדש בפיתוח ה-World Wide Web. סביר להניח שהוא יתבסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין או כלי ביזור דומה אחר כמו DAO. למה "רוב הסיכויים"? כי שאלות רבות עדיין נותרו ללא מענה.
המושגים העיקריים של Web 3.0 פורטו על ידי מנכ"ל Netscape, ג'ייסון קלאקניס. ראשית, חשוב לציין שכמו בעבר,
לאף אחד אין מושג איך יהיה הסיבוב הבא של פיתוח אינטרנט.
שנית, Web 3.0 נמצא בשלב מוקדם, כך שרק רעיונות ראשוניים לגבי הטכנולוגיה זמינים עד כה. עם זאת, קלאקניס פרסם את החזון שלו לעתיד עוד ב-2007 ומאמין ש-Web 2.0 צריך ליצור מרחב חדש שפותר בעיות עיקריות.
ראוי גם לציין ש-Web 3.0 חורג הרבה מעבר לאינטרנט ומסוגל לחדור באופן מלא לעולם האמיתי. אינטרנט 3.0 הוא ניסיון לשנות באופן קיצוני את המערכת הפיננסית ואת עקרונות האינטראקציה בין אנשים, ליצור כללים חדשים לחברות ולבנות עולם חדש לחלוטין. מחבר Web 2.0 טים אוריילי אפילו הציע להגדיר את Web 3.0 כ"האינטראקציה של האינטרנט עם העולם הפיזי".
דוגמה יותר טובה היא טכנולוגיית הבית החכם, המיושמת ברחבי העולם כיום.
איך Web 3.0 עובד: הסינרגיה של העולם הווירטואלי והמציאותי
אבל בואו נעבור על התכונות האלה של Web 3.0 שכבר ידועות היום.
ראשית, Web 3.0 לא יחיה על שרתים מרכזיים שבבעלות אנשים או חברות ספציפיים. את מקומם יתפוס מסד נתונים מבוזר המאוחסן בצמתים מיוחדים (nodes). כל אחד יכול להפוך לבעלים של צומת. אף חברה בעולם לא תוכל להסיר תוכן לבד.
עותק של מסד הנתונים יאוחסן בו זמנית על ידי אלפי משתמשים ברחבי העולם.
כמו כן, אפליקציות קלאסיות (Apps) יהפכו לאפליקציות מבוזרות (dApps – מאפליקציות מבוזרות).
דוגמאות לדפדפנים ויישומים של Web 3.0, או למה תמונות האינסטגרם שלך עדיין לא שלך
לדוגמה אינסטגרם – אם, ב-Web 2.0, Meta אינסטגרם רוצה למחוק את חשבונך יחד עם כל התמונות שלך מסיבה כלשהי, הם יוכלו לעשות זאת, מכיוון שיש להם שליטה מלאה בשרת. ב-Web 3.0 עותק של מסד הנתונים ימוקם בצמתים מבוזרים, ואם מישהו ינסה למחוק משהו משם לבד, זה יתנגש עם שאר הצמתים. Blockchain ידחה את מחיקת המידע.
התכונה הבאה של Web 3.0 היא הזהות המעודכנת, זהות המשתמש. אינטרנט 3.0 מאפשר לך לגלוש, להוריד מידע, לבצע רכישות ולעשות הכל בעילום שם.
ב-Web 3.0 יהיו שירותים מיוחדים בהם תצטרכו לאמת את זהותכם וליצור את הזהות הדיגיטלית שלכם. לאחר מכן, בעת אינטראקציה עם אפליקציות dApps שונות, הם "יבינו" שיש אדם אמיתי מאחורי הזהות ושזו הזהות שלך. הפעולות יהיו שקופות ונגישות לכל.
אבל האדם האמיתי יישאר אנונימי הודות להצפנה, פריצת מידע כזה היא בלתי אפשרית. שנית, זהות ה-Web 3.0 שלך תהיה חוצה פלטפורמות.
תוכל להשתמש בזהות שלך בכל מקום, בשביל זה יספיק להירשם פעם אחת.
המעבר ל-Web 3.0 הוא תהליך ארוך וקשה. זה דורש עדכון של כל מחסנית האינטרנט, מעבר מפרוטוקולי http המקובלים בדרך כלל למסילות מבוזרות חדשות, שינוי בסכימת ניהול החברה והפרויקטים ל-DAO.
זהו קולוס עצום, שכל הכלכלה והחיים של כדור הארץ עדיין קשורים אליו.
בנוסף, משתמשים רגילים צריכים גם זמן לעבור ל-dApps ולהבין איך הכל עובד. כמה זמן ייקח המעבר? אנחנו לא יודעים. אבל ננסה לקרב את המתקפה של Web 3.0 למיטב יכולתנו,
שכן זהו וקטור סביר לביזור, דמוקרטיזציה ופרטיות.
בינתיים נשתמש ב-Web 2.1, Web 2.2, Web 2.3 וכן הלאה – עד שיגיע אותו Web 3.0.
לקריאה מורחבת על WEB 2 ,WEB 1, ו-WEB 3 יש ללחוץ כאן